פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"כָּךְ גַּם הַמָּשִׁיחַ, אַחֲרֵי שֶׁהֻקְרַב פַּעַם אַחַת לָשֵׂאת חֲטָאֵי רַבִּים, יוֹפִיעַ שֵׁנִית – שֶׁלֹּא לְעִנְיַן הַחֵטְא – לַמְחַכִּים לוֹ לִישׁוּעָה" (עברים ט' 28).

"בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר, וְהַדָּבָר הָיָה עִם הָאֱלֹהִים, וֵאלֹהִים הָיָה הַדָּבָר" (יוחנן א' 1).

דברי אלוהים רלוונטיים:

ההתגלמות הראשונה נועדה לגאול את האדם מחטא באמצעות גופו של ישוע, כלומר ההתגלמות הושיעה את האדם מהצלב, אך הטבע השטני המושחת נותר עדיין בתוך האדם. ההתגלמות השנייה לא נועדה עוד לשמש כקורבן חטאת, אלא כדי להושיע לחלוטין את מי שנגאל מחטא. הדבר נעשה כדי שמי שנמחל לו יוכל להיגאל מחטאיו, להיטהר לגמרי ולהשיג שינוי בטבעו, וכך להשתחרר מהשפעת החושך של השטן ולשוב לעמוד בפני כס המלכות של אלוהים. רק כך האדם יכול להתקדש באופן מלא. אלוהים החל בעבודת הישועה בעידן החסד, לאחר שעידן החוק בא אל סופו. רק באחרית הימים, לאחר שאלוהים יטהר את האנושות לגמרי על ידי עשיית עבודת השיפוט והייסורים של האדם על מרדנותו, אלוהים יסיים את עבודת הישועה שלו ויזכה במנוחה. לפיכך, בשלושת שלבי העבודה, אלוהים התגלם כבשר ודם רק פעמיים כדי לבצע בעצמו את עבודתו בקרב בני האדם. הסיבה לכך היא שרק אחד משלושת שלבי העבודה נועד להנחות את האדם בחייו, ואילו השניים האחרים הם עבודת הישועה. רק כשאלוהים יתגלם כבשר ודם הוא יכול לחיות לצד בני האדם, לחוות את סבלות העולם ולחיות כגוף בשר ודם רגיל. רק כך הוא יכול לספק לאדם שנברא על ידו את הדבר המעשי שהוא זקוק לו. האדם זוכה מאלוהים לישועה מלאה בזכות התגלמותו של אלוהים, ולא ישירות כתוצאה מתפילותיו לשמיים. זאת מכיוון שהאדם הוא בשר ודם. האדם לא מסוגל לראות את רוח האל, כל שכן להתקרב אליה. האדם יכול להתרועע רק עם אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. רק דרכו האדם יכול להבין את כל המילים והאמיתות ולזכות בישועה מלאה. די בהתגלמות השנייה כדי להיפטר מחטאי האדם ולטהר את האדם לחלוטין. לפיכך, ההתגלמות השנייה תביא לקצה את עבודתו של אלוהים כבשר ודם ותשלים את חשיבות התגלמותו של אלוהים.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

כשישוע עשה את עבודתו, הידע של האדם לגביו היה עדיין מעורפל ולא ברור. האדם האמין תמיד שהוא בן דוִד והכריז עליו כנביא גדול והאדון המיטיב שגאל את האדם מחטאיו. היו כאלה שנרפאו על סמך אמונה כשהם רק נגעו בשולי בגדו. העיוורים הצליחו לראות, ואפילו המתים היו יכולים לשוב לחיים. אולם האדם לא יכול היה לגלות את הטבע השטני המושחת המושרש עמוק בתוכו והוא לא ידע איך לסלקו. האדם זכה לחסד רב, כגון שלווה ואושר של הבשר והדם, ברכה לכל המשפחה על סמך אמונתו של אחד מבניה, ריפוי מחלות וכו'. היתר היו מעשיו הטובים של האדם ומראהו ירא השמיים. אם האדם יכול היה לחיות על סמך זאת, הוא נחשב למאמין טוב. רק מאמינים כאלה יכולים היו להיכנס לשמיים לאחר מותם, ופירוש הדבר היא שהם זכו בישועה. אולם במהלך חייהם, הם לא הבינו כלל את דרך החיים. הם רק חטאו ואחר כך התוודו, במעגל תמידי ללא שום נתיב לעבר שינוי טבעם. כזה היה מצבו של האדם בעידן החסד. האם האדם זכה לישועה מלאה? לא! לפיכך, לאחר שהשלב הזה הושלם, נותרה עדיין עבודת השיפוט והייסורים. השלב הזה מטהר את האדם באמצעות דבר האל כדי להעניק לו נתיב לצעוד בו. השלב הזה לא היה נושא פרי ולא היה בעל משמעות אילו המשיך בגירוש שדים, מפני שאופיו החוטא של האדם לא היה מסולק, והאדם היה מסתפק במחילה על חטאים בלבד. באמצעות קורבן החטאת, נמחל לאדם על חטאיו, משום שעבודת הצליבה כבר באה לקצה ואלוהים גבר על השטן. אולם טבעו המושחת של האדם נותר עדיין בתוכו, והאדם יכול עדיין לחטוא ולהתנגד לאלוהים. אלוהים לא זכה באנושות. לכן, בשלב העבודה הזה, אלוהים משתמש בדברו כדי לחשוף את טבעו השטני של האדם ומבקש מהאדם לנהוג בהתאם לנתיב הנכון. השלב הזה משמעותי יותר מן השלב הקודם, והוא אף נושא פירות רבים יותר, משום שכעת דבר האל הוא זה שמקיים את חיי האדם ישירות ומאפשר לטבעו של האדם להתחדש לגמרי. זה שלב של עבודה יסודית יותר. לפיכך, ההתגלמות באחרית הימים השלימה את חשיבות התגלמותו של אלוהים כבשר ודם וסיימה לגמרי את תוכנית הניהול של אלוהים לישועת האדם.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

אלוהים בהתגלמותו הראשונה לא השלים את עבודת ההתגלמות. הוא השלים רק את השלב הראשון בעבודה שהיה צורך שאלוהים יעשה כבשר ודם. על כן, כדי לסיים את עבודת ההתגלמות, אלוהים שב והתגלם כבשר ודם, כשהוא מביא לידי ביטוי את כל הרגילות והמציאות של הבשר והדם, כלומר מביא לידי ביטוי את דבר האל בבשר ודם רגילים לחלוטין, וכך מסיים את העבודה שהוא לא סיים כבשר ודם. ההתגלמות השנייה כבשר ודם דומה במהותה לראשונה, אך היא ממשית ורגילה עוד יותר מהראשונה. כתוצאה מכך, הסבל שעוברת ההתגלמות השנייה כבשר ודם רב מזה של הראשונה, אך הסבל הזה הוא תוצאה של כהונתו של אלוהים כבשר ודם, והוא שונה מסבלו של האדם המושחת. הוא נובע גם מהרגילות של בשרה ודמה של ההתגלמות. מכיוון שאלוהים בהתגלמותו מבצע את כהונתו כבשר ודם רגילים ומציאותיים לחלוטין, על הבשר והדם האלה לשאת קשיים רבים. ככל שבשרו ודמו יהיו רגילים יותר, כך הוא יסבול יותר בעת ביצוע כהונתו. עבודתו של אלוהים מתבטאת כבשר ודם רגילים מאוד שהם לא על-טבעיים כלל וכלל. מכיוון שגופו רגיל ושעליו לשאת על כתפיו גם את העבודה של הושועת האדם, הוא סובל במידה רבה עוד יותר מכפי שהיה סובל גוף על-טבעי – כל הסבל הזה נובע מהמציאות והרגילות של גופו. מהסבל שעברו שתי ההתגלמויות כבשר ודם בעת ביצוע כהונתן, ניתן לראות את מהותה של ההתגלמות כבשר ודם. ככל שהבשר ודם רגילים יותר, כך אלוהים נדרש לעבור קשיים גדולים יותר בעת ביצוע העבודה. ככל שהבשר ודם שמבצעים את העבודה הם ממשיים יותר, כך התפיסות שבני האדם מגבשים הן נוקשות יותר, וכן עלולות לפקוד את אלוהים בהתגלמותו סכנות רבות יותר. אולם ככל שהבשר ודם הם ממשיים יותר, וככל שהם ניחנים בצרכים ובהיגיון מלא של אדם רגיל, כך הוא מסוגל יותר לקחת על עצמו את עבודתו של אלוהים כבשר ודם. גופו של ישוע הוא זה שנצלב, בשרו ודמו שאותם הוא הקריב כקורבן חטאת. באמצעות בשר ודם עם אנושיות רגילה, הוא הביס את השטן והושיע לחלוטין את האדם מהצלב. כגוף של בשר ודם שלמים, התגלמותו השנייה של אלוהים מבצעת את עבודת הכיבוש ומביסה את השטן. רק גוף בשר ודם רגיל ומציאותי לחלוטין יכול לבצע את עבודת הכיבוש בשלמותה ולשאת עדות רבת עוצמה. כלומר העבודה של[א] כיבוש האדם מקבלת תוקף דרך המציאותיות והרגילות של אלוהים כבשר ודם ולא דרך נסים והתגלויות על-טבעיים. כהונתה של ההתגלמות הזו של אלוהים היא לדבר, ובכך לכבוש את האדם ולהפוך אותו למושלם. במילים אחרות, עבודתה של הרוח המתממשת כבשר ודם, חובתו של גוף הבשר והדם, היא לדבר, ובכך לכבוש את האדם, לחשוף אותו, להפוך אותו למושלם ולהשמיד אותו לחלוטין. על כן, בעבודת הכיבוש תוגשם עבודתו של אלוהים כבשר ודם במלואה. עבודת הגאולה ההתחלתית הייתה רק תחילתה של עבודת ההתגלמות. גוף הבשר ודם שעושה את עבודת הכיבוש ישלים את עבודת ההתגלמות כולה. מבחינת מין, התגלמות אחת היא זכר והשנייה היא נקבה. בכך הושלמה משמעות התגלמותו של אלוהים. היא מפריכה את תפיסותיו השגויות של האדם לגבי אלוהים: אלוהים יכול להיות הן זכר והן נקבה, ואלוהים בהתגלמותו הוא במהותו חסר מין. הוא ברא את האיש והאישה כאחד, והוא לא מבחין בין המינים. בשלב הזה בעבודה, אלוהים לא עושה אותות ומופתים, כך שהעבודה תשיג את תוצאותיה באמצעות מילים. זאת ועוד, הסיבה לכך היא שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו הפעם היא לא לרפא חולים ולגרש שדים, אלא לכבוש את האדם על ידי דיבור. כלומר היכולת המולדת שיש להתגלמות הזו של אלוהים כבשר ודם היא לומר דברים ולכבוש את האדם, ולא לרפא חולים ולגרש שדים. עבודתו באנושיות רגילה היא לא לעשות נסים ולא לרפא חולים ולגרש שדים, אלא לדבר. לכן ההתגלמות השנייה כבשר ודם נראית לבני האדם רגילה הרבה יותר מזו הראשונה. בני אדם רואים שהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם היא לא שקר. אולם ההתגלמות הזו של אלוהים שונה מההתגלמות של ישוע, ועל אף ששתיהן התגלמויות כבשר ודם, הן לא זהות לחלוטין. לישוע הייתה אנושיות רגילה, אך הוא לווה באותות ומופתים רבים. בהתגלמות הנוכחית של אלוהים, עיני האדם לא יראו אותות ומופתים, ולא ריפוי חולים או גירוש שדים, וגם לא הליכה על המים או צום שנמשך ארבעים יום... היא לא עושה עבודה זהה לזו שעשה ישוע, לא מפני שגוף הבשר והדם שלה שונה במהותו מזה של ישוע, אלא מפני שכהונתה היא לא לרפא חולים ולגרש שדים. אלוהים בהתגלמותו לא הורס את עבודתו שלו ולא מפריע לעבודתו שלו. מכיוון שהוא כובש את האדם באמצעות דבריו הממשיים, אין צורך להכניע אותו בעזרת נסים. לכן השלב הזה הוא השלמת עבודת ההתגלמות.

מתוך 'מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו' ב'הדבר מופיע בבשר'

מדוע אני אומר שמשמעותה של ההתגלמות לא הושלמה בעבודתו של ישוע? מפני שהדבר לא נהיה בשר באופן מלא. מה שישוע עשה היה רק חלק אחד מעבודתו של אלוהים כבשר ודם. הוא עשה רק את עבודת הגאולה ולא עשה את עבודת הזכייה באדם באופן מלא. לכן, אלוהים התגלם כבשר ודם פעם נוספת באחרית הימים. גם השלב הזה בעבודה נעשה כבשר ודם רגילים בידי בן אנוש רגיל לחלוטין שאנושיותו לא נעלה כלל ועיקר. במילים אחרות, אלוהים הפך לבן אנוש שלם, וזה אדם שזהותו היא זהות אלוהים – אדם שלם, גוף בשר ודם שלם, שמבצע את העבודה. בעיניים אנושיות, נראה שהוא רק בשר ודם לא נעלים כלל ועיקר – אדם רגיל מאוד שיכול לדבר בשפת השמיים, שלא מראה סימנים פלאיים כלשהם, לא עושה נסים, אך לא כל שכן חושף את סוד העניין של הדת באולמות כינוס גדולים. נדמה לבני אדם שעבודתה של ההתגלמות השנייה כבשר ודם שונה לחלוטין מזו של הראשונה, עד כדי כך שנדמה שלשתיים אין שום דבר במשותף, ולא ניתן לראות הפעם דבר מעבודתה של ההתגלמות הראשונה. על אף שעבודתה של ההתגלמות השנייה כבשר ודם שונה מזו של הראשונה, הדבר לא מוכיח שמקורן לא זהה. השאלה אם מקורן זהה תלויה באופי העבודה שעושות שתי ההתגלמויות כבשר ודם, ולא במעטפות החיצוניות שלהן. במהלך שלושת שלבי עבודתו, אלוהים התגלם פעמיים, ובשתי הפעמים עבודתו של אלוהים בהתגלמותו משיקה עידן חדש ופותחת בעבודה חדשה. ההתגלמויות משלימות זו את זו. עיניים אנושיות לא מסוגלות להבחין בכך ששתי ההתגלמויות כבשר ודם נובעות למעשה ממקור זהה. מיותר לציין שהדבר הוא מעבר ליכולתן של העין האנושית או המחשבה האנושית. אולם הן זהות במהותן, מפני שעבודתן נובעת מאותה רוח. לא ניתן לענות על השאלה אם שתי ההתגלמויות כבשר ודם באות ממקור זהה, על פי התקופה והמקום שבהם הן נולדו, או על פי גורמים דומים אחרים, אלא רק לפי העבודה האלוהית שהן מבטאות. ההתגלמות השנייה כבשר ודם לא מבצעת שום דבר מהעבודה שישוע עשה, מפני שעבודתו של אלוהים לא מצייתת למוסכמות, אלא מפלסת נתיב חדש בכל פעם. ההתגלמות השנייה כבשר ודם לא מתכוונת להעמיק או לחזק את הרושם שעשתה ההתגלמות הראשונה בדעתם של בני האדם, אלא להוסיף על כך ולהביא זאת לידי שלמות, להעמיק את הידע של האדם לגבי אלוהים, להפר את כל הכללים הקיימים בלבם של בני האדם ולמחוק את הצלמים הכוזבים של אלוהים מלבם. ניתן לומר ששום שלב בודד בעבודתו של אלוהים עצמו לא יכול להעניק לאדם ידע מלא לגביו. כל אחד מהם נותן רק חלק, ולא את השלם. על אף שאלוהים ביטא את טבעו באופן מלא, משום כושר ההבנה המוגבל של האדם, הידע שלו על אלוהים נותר עדיין לא מלא. בלתי אפשרי לבטא את טבעו של אלוהים במלואו בשפה אנושית. באיזו מידה יכול שלב בודד בעבודתו לבטא את אלוהים באופן מלא? הוא עובד כבשר ודם במסווה אנושיותו הרגילה, וניתן להכיר אותו רק על פי ביטויי האלוהיות שלו, ולא על פי המעטפת הגופנית שלו. אלוהים מתגלם כבשר ודם כדי לאפשר לאדם להכיר אותו באמצעות עבודתו המגוונת, ואין בעבודתו שני שלבים הדומים זה לזה. רק כך האדם יכול לקבל ידע מלא על עבודתו של אלוהים כבשר ודם, ללא הגבלה לפן בודד.

מתוך 'מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו' ב'הדבר מופיע בבשר'

ישוע עשה שלב של עבודה שעמד רק במהות של "הדבר היה עם אלוהים": האמת של אלוהים הייתה עם אלוהים, ורוח האל הייתה עם הבשר והדם והייתה בלתי נפרדת ממנו, כלומר בשרו ודמו של אלוהים בהתגלמותו היו עם רוח האל, וזו הוכחה גדולה יותר לכך שישוע בהתגלמותו כבשר ודם היה ההתגלמות הראשונה של אלוהים. שלב העבודה הזה מימש את המשמעות הפנימית של "הדבר נהיה בשר", העניק משמעות עמוקה יותר ל"הדבר היה עם אלוהים, ואלוהים היה הדבר", ומאפשר לכם להאמין באופן יציב במילים "בראשית היה הדבר". כלומר בעת הבריאה, אלוהים התאפיין בדברים, דבריו היו איתו והיו בלתי נפרדים ממנו, והעידן האחרון מבהיר אף יותר את העוצמה והסמכות של דבריו, ומאפשר לאדם לראות את כל דבריו – לשמוע את כל דבריו. זוהי העבודה של העידן האחרון. עליכם לדעת את הדברים האלה באופן מעמיק. העניין הוא לא להכיר את הבשר והדם אלא להכיר את בשרו ודמו של הדבר. זה לא מה שאתם צריכים לשאת עליו עדות, אלא מה שכולם צריכים לדעת. משום שזו עבודתה של ההתגלמות השנייה – והפעם האחרונה שאלוהים יתגלם כבשר ודם – היא משלימה לחלוטין את חשיבותה של ההתגלמות, מבצעת ומפיקה את כל עבודתו של אלוהים כבשר ודם, ומביאה את התקופה של אלוהים כבשר ודם לסופה.

מתוך 'נוהג (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

בין אם בשלב זה אלוהים סובל קשיים או מבצע את כהונתו, הוא עושה זאת כדי להשלים את משמעותה של ההתגלמות כבשר ודם, מפני שזו התגלמותו האחרונה של אלוהים. אלוהים יכול להתגלם כבשר ודם רק פעמיים. לא תיתכן פעם שלישית. ההתגלמות הראשונה הייתה בזכר, השנייה בנקבה, וכך דמותו של אלוהים כבשר ודם הושלמה במחשבתו של האדם. יתרה מזאת, שתי ההתגלמויות כבר סיימו את עבודתו של אלוהים כבשר ודם. בפעם הראשונה הייתה לאלוהים בהתגלמותו אנושיות רגילה כדי להשלים את משמעותה של ההתגלמות. גם הפעם יש לו אנושיות רגילה, אך משמעותה של ההתגלמות הזו שונה: היא עמוקה יותר, ולעבודתה יש חשיבות עמוקה יותר. הסיבה לכך שאלוהים התגלם כבשר ודם פעם נוספת היא כדי להשלים את משמעותה של ההתגלמות. כשאלוהים יסיים לגמרי את השלב הזה בעבודתו, תושלם מלוא המשמעות של ההתגלמות, כלומר עבודתו של אלוהים כבשר ודם, ולא תהיה עוד עבודה לעשות כבשר ודם. כלומר מעתה והלאה, אלוהים לא יתגלם עוד לעולם כבשר ודם כדי לעשות את עבודתו.

מתוך 'מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו' ב'הדבר מופיע בבשר'