החלק השני
2. אלוהים כורת ברית עם האדם בעזרת מילים
"והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ. ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדורות עולם. את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ" בראשית, ט' 11-13.
לאחר שהוא יוצר את כול הדברים, סמכות הבורא מאושרת ומופגנת פעם נוספת בברית הקשת בענן
סמכות הבורא מופגנת ומופעלת לנצח בקרב כול הברואים, והוא אינו רק שולט בגורלם של כול הדברים, אלא שולט גם באנושות, הברייה המיוחדת שברא במו ידיו, שהיתה בעלת מבנה חיים שונה ושמתקיימת בצורת חיים שונה. לאחר שיצר את כול הדברים, הבורא לא חדל מלבטא את סמכותו ועוצמתו. בעיניו, הסמכות שבעזרתה החזיק בריבונות על פני כול הדברים וגורל האנושות כולה, החלה רשמית רק לאחר שהאנושות נולדה באמת מתוך ידו. הוא התכוון לנהל את האנושות ולשלוט בה. הוא התכוון לגאול את האנושות, לזכות באנושות באמת, לזכות באנושות שתוכל לפקח על כול הדברים ולגרום לאנושות זו לחיות תחת סמכותו, להכיר את סמכותו ולהישמע לה. כך החל אלוהים לבטא באופן רשמי את סמכותו בקרב בני האדם בעזרת דבריו והחל לממש את דבריו בעזרת סמכותו. סמכותו של אלוהים הופגנה כמובן בכול המקומות תוך כדי תהליך זה. בחרתי רק כמה דוגמאות ספציפיות וידועות, שמתוכן תוכלו להבין ולהכיר את ייחודיותו של אלוהים ואת סמכותו הייחודית.
יש דמיון בין הקטע בבראשית ט' 11-13 לבין הקטע לעיל, העוסק בתיעוד בריאת העולם על ידי אלוהים, אך יש גם הבדל ביניהם. מהו הדמיון? הדמיון הוא בשימוש שעושה אלוהים במילים כדי לעשות את אשר התכוון, וההבדל הוא כי הקטע הוא שיחה של אלוהים עם האדם, שבה הוא כרת ברית עם האדם וסיפר לאדם על מה שהברית כוללת. הפעלה זו של סמכות אלוהים הושגה במהלך הדו-שיח שלו עם האדם, כלומר לפני בריאתה של האנושות, דברי אלוהים היו הוראות ומצוות, אשר ניתנו לברואים שהתכוון לברוא. אך כעת היה מי שישמע את דברי אלוהים, ולפיכך דבריו היו הן דו-שיח עם האדם והן תוכחה והטפת מוסר לאדם, ויתרה מזאת, הם היו מצוות שניתנו לכול הדברים ושנשאו עמן את סמכותו.
איזה מעשה של אלוהים מתועד בקטע זה? הוא מתעד את הברית שכרת אלוהים עם האדם לאחר שהשמיד את העולם במבול, הוא מספר לאדם כי אלוהים לא יגרום שוב הרס כזה לעולם וכי לשם כך ברא אלוהים אות – ומה היה האות הזה? בכתבי הקודש נאמר, "את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ". אלה הם הדברים המקוריים שנאמרו על ידי הבורא לאנושות. בשעה שאמר מילים אלה, הופיעה קשת בענן מול עיני האדם, ושם נותרה עד היום. הכול ראו קשת כזו, וכשאתם רואים אותה, האם אתם יודעים כיצד היא מופיעה? המדע אינו מסוגל להוכיח זאת, לאתר את מקורה או לזהות את מיקומה. הסיבה לכך היא שהקשת בענן היא אות לברית שנכרתה בין הבורא לבין האדם. היא אינה דורשת בסיס מדעי, היא לא נוצרה בידי האדם והאדם אינו מסוגל לשנותה. זהו המשך לסמכותו של הבורא לאחר שאמר את דבריו. הבורא נעזר בשיטתו המסויימת כדי לעמוד בברית שלו עם האדם ובהבטחתו, וכך השימוש שלו בקשת בענן כאות לברית שכרת, הוא צו וחוק שמיימי, שיישאר לנצח ללא שינוי, בין אם ביחס לבורא ובין אם ביחס לאנושות שנבראה. אולם יש לומר כי חוק זה שאינו ניתן לשינוי, הינו ביטוי אמיתי נוסף לסמכות הבורא בעקבות בריאת כול הדברים על ידו, ויש לומר כי לסמכותו ועוצמתו של הבורא אין גבולות. השימוש של הבורא בקשת בענן כאות הינו המשך והרחבה לסמכותו. היה זה מעשה נוסף שבוצע על ידי אלוהים בעזרת דבריו, וסימן לברית שכרת אלוהים עם האדם בעזרת מילים. הוא סיפר לאדם על הדבר שהחליט לקיים, ובאיזה אופן הדבר יוגשם וימומש, ובאופן זה הדבר התגשם בהתאם לדברים שנאמרו מפי אלוהים. רק אלוהים הוא בעל עוצמה שכזו וכיום, אלפי שנים לאחר שאמר דברים אלה, האדם יכול עדיין להביט בקשת בענן, שנאמרה מפי אלוהים. בזכות דברים אלה שנאמרו על ידי אלוהים, נותר הדבר הזה ללא שינוי עד עצם היום הזה. איש אינו יכול להסיר את הקשת הזו, איש אינו יכול לשנות את חוקיה, והיא קיימת אך ורק בזכות דברי אלוהים. זוהי בדיוק סמכותו של אלוהים. "אלוהים עומד בדבריו ודבריו מתגשמים, ומה שמתגשם נמשך לנצח". דברים אלה באים כאן לידי ביטוי בבירור, וזהו סימן ומאפיין ברור לסמכותו ועוצמתו של אלוהים. לשום ישות שנבראה אין סימן או מאפיין כזה, ולא ניתן לראותו בה, וכן לא ניתן לראותו בשום ישות שלא נבראה. הוא שייך אך ורק לאלוהים הייחודי ומבדיל את הזהות והמהות שיש רק לבורא, מזו של הברואים. יחד עם זאת, זהו גם סימן ומאפיין שמלבד אלוהים עצמו, אין ולו ישות אחת, שנבראה או שלא נבראה, אשר יכולה להתעלות עליו.
כריתת הברית עם האדם על ידי אלוהים היתה מעשה בעל חשיבות רבה, שבעזרתו הוא התכוון להעביר לאדם מסר על עובדה ולספר לו על רצונו, ולשם כך הוא עשה שימוש בשיטה ייחודית ונעזר באות מיוחד כדי לכרות ברית עם האדם, אות שהיה הבטחה לברית שכרת עם האדם. אם כך, האם כריתת הברית הזו היתה מאורע גדול? ועד כמה היה גדול בדיוק? זהו בדיוק הדבר המיוחד כל כך בברית: היא אינה ברית שנכרתה בין אדם אחד לאחר, או בין מדינה אחת לאחרת, אלא ברית שנכרתה בין הבורא לבין האנושות כולה, והיא תישאר בתוקף עד ליום שבו יבטל הבורא את כול הדברים. המוציא לפועל של ברית זו הוא הבורא, והבורא הוא גם השומר שלה. בקצרה, ברית הקשת בענן כולה, שנכרתה עם האנושות, הוגשמה ומומשה בהתאם לדו-שיח בין הבורא לאנושות, ונותרה כשהיתה עד עצם היום הזה. מה עוד יכולים הברואים לעשות, אם לא להיכנע לסמכות הבורא, להישמע לה, להאמין בה, להעריך אותה, להיות עדים לה ולהללה? כי איש מלבד אלוהים הייחודי, אינו בעל העוצמה לכרות ברית כזו. הופעת הקשת בענן, פעם אחר פעם, מכריזה לאנושות על הברית בין הבורא לאנושות ומפנה את תשומת לבה אליה. הדבר שמופגן בפני האנושות בהופעות התמידיות של הברית בין הבורא לאנושות, אינו קשת בענן ולא הברית עצמה, אלא סמכותו של הבורא, שאינה ניתנת לשינוי. הופעת הקשת בענן, פעם אחר פעם, מדגימה את מעשיו האדירים והפלאיים של הבורא במקומות נסתרים, ויחד עם זאת, מהווה השתקפות חיונית של סמכות הבורא, שלעולם לא תדהה ולעולם לא תשתנה. האין זו הפגנה של היבט נוסף בסמכותו הייחודית של הבורא?
3. ברכותיו של אלוהים
בראשית י"ז 4-6 אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים. ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך. והפרתי אותך במאד מאד וננתיך לגוים ומלכים ממך יצאו.
בראשית י"ח 18-19 ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ. כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דיבר עליו.
בראשית כ"ב 16-18 ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך. כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער אויביו. והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי.
איוב מ"ב 12 ויהוה ברך את אחרית אויב מראשיתו ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף צמד בקר ואלף אתונות.
האופן והמאפיינים הייחודיים של אמירות
הבורא הם סמל לזהותו ולסמכותו הייחודיות
רבים שואפים לחפש את ברכות אלוהים ולזכות בהן, אך לא כולם יכולים לזכות בברכות אלה, כי לאלוהים עקרונות משלו והוא מברך את האדם בדרכו. ההבטחות שאלוהים מבטיח לאדם ומידת החסד שהוא מעניק לאדם, מחולקים על סמך מחשבותיו ומעשיו של האדם. ואם כך, מה מראות ברכותיו של אלוהים? מה הן אומרות לנו? בשלב זה, הבה נניח בצד את הדיונים על סוגי האנשים שאלוהים מברך אותם, או על עקרונות ברכתו של אלוהים לאדם. במקום זאת, הבה נתבונן בברכת אלוהים לאדם במטרה להכיר את סמכותו של אלוהים, מנקודת המבט של הכרת סמכותו של אלוהים.
ארבעת הקטעים מכתבי הקודש המופיעים לעיל, כולם תיעודים של ברכת אלוהים לאדם. הם נותנים תיאור מפורט של מקבלי ברכות מאלוהים, דוגמת אברהם ואיוב, וכן הסיבות לכך שאלוהים העניק את ברכותיו ומה שכללו ברכות אלה. הנימה והאופן של אמירות אלוהים, ונקודת המבט והעמדה שמהן דיבר, מאפשרים לאנשים להעריך כי למי שמעניק ברכות ולמקבל הברכות האלה יש זהות, מעמד ומהות שונים במובהק. הנימה והאופן של אמירות אלה, והעמדה שממנה נאמרו, הם ייחודיים לאלוהים, שזהותו היא זהות הבורא. יש לו סמכות ועוצמה, וכן כבוד הבורא והמלכותיות שאינה סובלת כל ספק משום אדם.
הבה נביט תחילה בבראשית י"ז 4-6: "אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים. ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך. והפרתי אותך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו". מילים אלה היו הברית שכרת אלוהים עם אברהם וכן ברכתו של אלוהים לאברהם: אלוהים יעשה את אברהם לאביהם של עמים רבים, יגרום לו להיות פורה באורח יוצא דופן, יוציא ממנו עמים ומלכים ייצאו ממנו. האם אתם רואים את סמכותו של אלוהים בדברים האלה? וכיצד אתם רואים את הסמכות הזו? איזה היבט ממהות סמכותו של אלוהים אתם רואים? מעיון קפדני במילים אלה, לא קשה לגלות כי סמכותו וזהותו של אלוהים נחשפות בבירור בניסוח אמירותיו של אלוהים. לדוגמה כשאלוהים אומר, "בריתי אתך והיית... נתתיך. והפרתי אותך..." ביטויים כגון "והיית" ו"נתתיך", שניסוחם נושא בתוכו את האישור לזהותו וסמכותו של אלוהים, הם במובן אחד, סימן לנאמנותו של הבורא. במובן אחר, אלה הן מילים מיוחדות שבהן משתמש אלוהים, בעל זהות הבורא – בנוסף להיותן חלק מאוצר המילים המקובל. אם מישהו אומר כי הוא מקווה שאדם אחר יהיה פורה מאוד, שייווצרו ממנו עמים שלמים ושמלכים יצאו ממנו, זוהי ללא ספק מעין משאלה, ואינה הבטחה או ברכה. וכך אנשים אינם מעזים לומר "נתתיך כך וכך, והיית כך וכך...," כי ידוע לו שאין בבעלותו עוצמה שכזו. הדבר אינו תלוי בו, וגם אם יאמר דברים כאלה, דבריו יהיו ריקים מתוכן וחסרי פשר, מונעים על ידי רצונו ושאפתנותו. האם מישהו מעז לדבר בנימה כה מרשימה אם הוא חש שאין ביכולתו להגשים את משאלותיו? הכול מייחלים לטוב למען צאצאיהם ומקווים כי יצטיינו וייהנו מהצלחה רבה. "איזה מזל גדול יהיה לאחד מהם, אם יהיה לקיסר! אילו היה אחד מהם למושל, גם זה טוב – כול עוד הוא אדם חשוב!" אלה הן משאלותיהם של כול בני האדם, אך בני אדם אינם יכולים אלא לאחל ברכות לצאצאיהם, ואינם יכולים להגשים או לגרום לאיזו מהבטחותיהם להתממש. בלבו יודע כול אחד שאין בבעלותו העוצמה להשיג דברים כאלה, שכן כול חייו הם מעבר לשליטתו, ואם כך, כיצד יוכל לצוות על גורלם של אחרים? בשעה שהסיבות לכך שאלוהים יכול לומר דברים כאלה הן כי לו יש סמכות כזו והוא מסוגל להגשים ולממש את כול ההבטחות שהוא מבטיח לאדם ולהגשים את כול הברכות שהוא מעניק לאדם. האדם נברא בידי אלוהים, ולגרום למישהו להיות פורה באורח יוצא דופן הוא משחק ילדים בעבור אלוהים. כדי לגרום לצאצאיו של מישהו לשגשג, לא יהיה לו צורך אלא במילה אחת. לעולם לא יהיה עליו להתאמץ למען דבר שכזה, להעמיס על מחשבתו או להיות מודאג בגללו. זוהי עוצמתו של אלוהים עצמה, סמכותו של אלוהים עצמה.
לאחר שקראתם "ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ" בבראשית י"ח 18, האם אתם מסוגלים להרגיש את סמכותו של אלוהים? האם אתם יכולים לחוש בטבעו היוצא דופן של הבורא? האם אתם יכולים לחוש בעליונותו של הבורא? דברי אלוהים הינם ודאיים. אלוהים אינו אומר דברים כאלה בשל ביטחונו בהצלחתו, או כייצוג לו, אלא הם הוכחה לסמכותן של אמירות אלוהים, ומצווה המגשימה את דברי אלוהים. יש כאן שני ביטויים שעליכם לשים אליהם לב. כאשר אלוהים אומר "ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ", האם יש בדברים אלה גורם כלשהו של דו-משמעות? האם יש בהם גורם כלשהו של דאגה? האם יש בהם גורם כלשהו של פחד? בזכות המילים "היו יהיה" ו"נברכו" באמירותיו של אלוהים, לגורמים האלה, אשר ייחודיים לאדם ושלא פעם באים בו לידי ביטוי, לא היה מעולם כול קשר לבורא. איש לא היה מעז לומר מלים כאלה כשהוא מאחל טוב לאחרים, איש לא היה מעז לברך אחר בגוי גדול ועצום בביטחון שכזה או להבטיח שכל עמי הארץ יתברכו בו. ככול שדברי אלוהים ודאיים יותר, כך הם מוכיחים יותר דבר-מה – ומהו הדבר הזה? הם מוכיחים שלאלוהים יש סמכות כזו, שהסמכות הזו יכולה להגשים את הדברים האלה ושהגשמתם בלתי נמנעת. אלוהים היה בטוח בלבו, ללא כל היסוס ולו הקל שבקלים, בכול הדברים שבהם ברך את אברהם. זאת ועוד, דברים אלה יוגשמו בשלמותם בהתאם לדבריו, ושום כוח לא יהיה מסוגל לשנות את הגשמתם, לשבשה, לקלקל אותה או להפריע לה. יקרה אשר יקרה, דבר לא יוכל לבטל את הגשמתם ומימושם של דברי אלוהים או להשפיע עליהם. זהו עצם כוחם של הדברים שנאמרו מפי הבורא, וסמכותו של הבורא שאינה סובלת הכחשה מצד האדם! לאחר שקראתם את הדברים האלה, האם אתם עדיין חשים בספק? דברים אלה נאמרו מפי אלוהים, ובדברי אלוהים יש עוצמה, מלכותיות וסמכות. כוח וסמכות אלה, והעובדה שההגשמה בלתי נמנעת, אינם ניתנים להשגה על ידי ישות כלשהי, שנבראה או שלא נבראה, ואין ישות, שנבראה או שלא נבראה, אשר יכולה להתעלות עליהם. רק הבורא יכול לשוחח עם האנושות בנימה ואינטונציה כאלה, ועובדות הוכיחו כי הבטחותיו אינן מילים ריקות מתוכן או התרברבויות חסרות בסיס, אלא הן ביטוי לסמכות הייחודית ששום אדם, דבר או עצם אינו יכול להתעלות עליה.
מהו ההבדל בין הדברים הנאמרים על ידי אלוהים לבין הדברים הנאמרים על ידי האדם? כשאתם קוראים את הדברים האלה, שנאמרו על ידי אלוהים, אתם חשים בעוצמת דבריו של אלוהים ובסמכות אלוהים. מה אתם מרגישים כשאתם שומעים שבני אדם אומרים דברים כאלה? האם לדעתכם, הם גאוותנים מדי, מתרברבים, מתפארים? שהרי אין להם עוצמה זו, אין להם סמכות כזו, ולפיכך הם לחלוטין אינם מסוגלים להגשים דברים כאלה. העובדה שהם כה בטוחים בהבטחותיהם אינה מראה אלא את הרשלנות שבהערותיהם. אם מישהו אומר דברים כאלה, הוא ללא ספק גאוותן, בטוח בעצמו במידה מופרזת וחושף את עצמו כדוגמה קלאסית לטבעו של הארכי-מלאך. הדברים האלה באו מפי אלוהים. האם אתם חשים כאן בגורם כלשהו של גאוותנות? האם אתם מרגישים שדברי אלוהים אינם אלא בדיחה? דברי אלוהים הם סמכות, דברי אלוהים הם עובדה, ולפני שהמלים נאמרות מפיו, כלומר כשהוא מקבל החלטה לעשות דבר-מה, הדבר הזה כבר הוגשם. ניתן לומר שכול הדברים שאמר אלוהים לאברהם היו ברית שכרת אלוהים עם אברהם והבטחה של אלוהים לאברהם. הבטחה זו היתה עובדה שנקבעה, עובדה מוגמרת, ועובדות אלה התממשו בהדרגה במחשבותיו של אלוהים בהתאם לתוכניתו של אלוהים. וכך אם אלוהים אומר דברים כאלה, אין זאת אומרת שיש לו טבע גאוותני, כי אלוהים מסוגל להגשים דברים כאלה. יש לו עוצמה וסמכות כאלה והוא מסוגל בהחלט לממש פעולות אלה, ומימושן הוא לחלוטין במסגרת יכולתו. כאשר דברים כאלה נאמרים מפי אלוהים, הם מהווים גילוי וביטוי לטבעו האמיתי של אלוהים, גילוי וביטוי מושלמים למהותו וסמכותו של אלוהים, ואין דבר הולם ומתאים יותר כהוכחה לזהות הבורא. האופן, הנימה והניסוח של אמירות כאלה הם בדיוק הסימן לזהות הבורא, ומתאימים באופן מושלם לביטוי זהותו של אלוהים עצמו, ואין בהם העמדת פנים או טומאה. הם הדגמה מושלמת, מלאה ומוחלטת למהותו ולסמכותו של הבורא. באשר לברואים, אין להם לא הסמכות הזו, לא המהות הזו, ולא כל שכן העוצמה שניתנה על ידי אלוהים. אם אדם יגלה התנהגות כזו, תהיה זו כמעט בוודאות התפרצות עזה של טבעו המושחת, והיא תתמצה בהשפעתה המתערבת של גאוותנותו ושאפתנותו הפראית של האדם ובחשיפת כוונותיו הזדוניות של לא אחר מאשר השטן, ששואף לרמות בני אדם ולפתותם לבגוד באלוהים. וכיצד מתייחס אלוהים לדברים הנחשפים בשפה כזו? אלוהים היה אומר שאתם מבקשים לגזול ממנו את מקומו, להתחזות לו ולהחליפו. כשאתם מחקים את נימת אמירותיו של אלוהים, כוונתכם היא להחליף את מקומו של אלוהים בלבבותיהם של בני האדם, לנכס לעצמכם את האנושות, ששייכת לאלוהים על פי זכות. זהו השטן, חד וחלק. אלה הם מעשי צאצאיו של הארכי-מלאך, שהשמיים אינם יכולים לשאתם! האם יש בקרבכם מישהו שחיקה אי-פעם את אלוהים בדרך ודאית, על ידי כך שאמר כמה מילים מתוך כוונה להטעות ולרמות בני אדם, ולגרום להם להרגיש שדבריו ומעשיו של אדם זה נושאים בחובם את סמכותו וכוחו של אלוהים, כאילו מהותו וזהותו של אדם זה הן ייחודיות, ואף כאילו נימת דבריו של האדם הזה דומה לזו של אלוהים? האם עשיתם אי-פעם דבר מעין זה? האם חיקיתם אי-פעם את נימת אלוהים בדבריכם, עם מחוות המייצגות לכאורה את טבעו של אלוהים, עם הכוח והסמכות לכאורה? האם רובכם פועלים או מתכננים לפעול פעמים רבות בדרך זו? עתה כשאתם מבינים, תופסים ומכירים באמת את סמכותו של הבורא, ונזכרים בדברים שנהגתם לעשות ולחשוף בפני עצמכם, האם אתם חשים בחילה? האם אתם מכירים בשפלותכם ובחוסר הבושה שלכם? לאחר שניתחנו את טבעם ומהותם של אנשים כאלה, האם ניתן לומר שהם זרעו המקולל של הגיהינום? האם ניתן לומר שכול מי שעושה דברים שכאלה מביא על עצמו השפלה? האם אתם מכירים בחומרת טבעו? ועד כמה הוא חמור בדיוק? כוונתם של בני אדם אשר נוהגים כך, היא לחקות את אלוהים. הם חפצים להיות אלוהים וגורמים לאנשים לסגוד להם כמו לאלוהים. הם מבקשים לבטל את מקומו של אלוהים בלבם של בני האדם ולהיפטר מאלוהים אשר עובד בקרב בני האדם, כדי להשיג את מטרת השליטה בבני אדם, כילויים של בני האדם וההשתלטות עליהם. לכול אדם יש רצונות ושאיפות לא מודעים שכאלה וכול אדם חי במהות שטנית מושחתת שכזו ובטבע שטני שכזה, שבו הוא אויב לאלוהים, בוגד באלוהים ומבקש להיות אלוהים. בעקבות השיתוף שלי בנושא סמכותו של אלוהים, האם אתם עדיין מבקשים או שואפים להתחזות לאלוהים, או לחקות את אלוהים? והאם אתם עדיין חפצים להיות אלוהים? האם אתם מבקשים עדיין להפוך לאלוהים? האדם אינו יכול לחקות את סמכותו של אלוהים, הוא אינו יכול להתחזות ולקבל את זהותו ומעמדו של אלוהים. על אף שאתם מסוגלים לחקות את הנימה שבה אלוהים מדבר, אינכם יכולים לחקות את מהותו של אלוהים. על אף שאתם מסוגלים לעמוד במקומו של אלוהים ולהתחזות לו, לעולם לא תוכלו לעשות את אשר אלוהים מתכוון לעשות ולעולם לא תוכלו לשלוט ולצוות על כול הדברים. בעיני אלוהים, תהיו לנצח ברייה קטנה, ואין זה משנה עד כמה רבים כישוריכם ויכולותיכם, אין זה משנה בכמה מתנות ניחנתם, כול שלמותכם היא תחת שליטתו של הבורא. על אף שאתם מסוגלים לומר כמה מילים פזיזות, הדבר אינו יכול להראות שיש להן מהות של הבורא, ולא לייצג שיש לכם סמכות כשל הבורא. סמכותו ועוצמתו של אלוהים הן מהותו של אלוהים עצמו. הן לא נלמדו ולא נוספו מבחוץ, אלא הן מהותו הפנימית של אלוהים עצמו. וכך את הקשר בין הבורא לברואים לא ניתן לשנות לעולם. כאחד הברואים, על האדם לשמור על מקומו, להתנהג באופן מצפוני ולשמור מתוך מילוי חובתו על הדברים שהופקדו בידיו על ידי הבורא. ואסור לו לאדם לנהוג שלא כשורה, ולא לעשות דברים שהם מחוץ לטווח יכולתו או לעשות דברים המתועבים בעיני אלוהים. אסור לו לאדם לנסות להיות דגול, יוצא דופן או מעל לאחרים, ולא לשאוף להיות אלוהים. כך אסור לבני אדם לשאוף להיות. השאיפה להיות דגול או יוצא דופן הינה מגוחכת. השאיפה להיות אלוהים מבישה עוד יותר. הוא מגעילה ונתעבת. הדבר הראוי לשבח, והדבר שעל הברואים להיאחז בו יותר מכול דבר אחר, הוא להיות לברייה אמיתית. זוהי המטרה היחידה שעל בני האדם לחתור אליה.
סמכות הבורא אינה מוגבלת על ידי הזמן, המרחב או הגיאוגרפיה, ולא ניתן לאמוד את ממדי סמכותו של הבורא
הבה נעיין בבראשית כ"ב 17-18. זהו קטע נוסף שנאמר על ידי יהוה אלוהים, ושבו אמר לאברהם, "כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער אויביו. והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי". יהוה אלוהים בירך את אברהם פעמים רבות בכך שצאצאיו יתרבו – ובאיזו מידה הם יתרבו? במידה שעליה מדובר בכתבי הקודש: "ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים". כלומר אלוהים ביקש להעניק לאברהם צאצאים רבים ככוכבי השמיים, שופעים כמו החול אשר על שפת הים. אלוהים דיבר תוך שימוש בדימויים, ומן הדימויים האלה לא קשה להבין כי אלוהים לא יעניק לאברהם רק צאצא אחד, שניים, ואף לא אלף, אלא מספר שלא ניתן למנותו, שדי בו כדי להיות לעמים רבים, כי אלוהים הבטיח לאברהם שיהיה אב לגויים רבים. והאם המספר הזה הוחלט על ידי האדם או שהוא הוחלט על ידי אלוהים? האם האדם יכול לשלוט במספר הצאצאים שיהיו לו? האם הדבר תלוי בו? אפילו השאלה, אם יהיו לו צאצאים אחדים או לא, אינה תלויה באדם, לא כל שכן אם יהיו רבים "ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים". מי אינו חפץ בכך שצאצאיו יהיו רבים ככוכבים? למרבה הצער, הדברים אינם תמיד מסתדרים כפי שאנו רוצים. אין זה משנה עד כמה מוכשר או בעל יכולת האדם, הדבר אינו תלוי בו. איש אינו יכול לעמוד מחוץ למה שציווה אלוהים. כמה שיתיר לכם, זוהי המידה שתהיה לכם: אם אלוהים ייתן לכם מעט, לעולם לא יהיה לכם הרבה, ואם אלוהים ייתן לכם הרבה, אין טעם להתרעם על כמה שיש לכם. האין זה כך? כול הדברים האלה תלויים באלוהים ולא באדם! האדם נשלט על ידי אלוהים ואיש אינו פטור מכך!
כשאלוהים אמר "ארבה את זרעך", היתה זו הברית שאלוהים כרת עם אברהם, ובדומה לברית הקשת בענן, היא עתידה היתה להתגשם לנצח, והיתה גם הבטחה שניתנה לאברהם על ידי אלוהים. רק אלוהים מוסמך ומסוגל לגרום להבטחה הזו להתגשם. בין אם האדם מאמין בכך ובין אם לא, בין אם האדם מקבל זאת ובין אם לא, ויהיה אשר יהיה האופן שבו האדם רואה זאת והאופן שבו הוא מתייחס לכך, כול הדברים האלה יתגשמו מילה במילה, בהתאם לדברים שנאמרו על ידי אלוהים. דברי אלוהים לא ישתנו בגלל שינויים ברצונו או בתפיסותיו של האדם ולא בעקבות שינויים באדם, דבר או עצם כלשהו. כול הדברים עשויים להיעלם, אך דברי אלוהים יישארו לנצח. ההפך הוא הנכון, היום שבו כול הדברים ייעלמו, הוא בדיוק היום שבו דברי אלוהים יתגשמו במלואם, כי הוא הבורא, הוא בעל סמכות הבורא ועוצמת הבורא והוא שולט בכול הדברים ובכוח החיים כולו. הוא מסוגל לגרום לדבר-מה להופיע יש מאין, או להיעלם אין מיש, והוא שולט בהפיכתם של כול הדברים מחיים למתים, וכך בעבור אלוהים, אין דבר פשוט יותר מריבוי זרעו של מישהו. לאדם הדבר נשמע דמיוני כמו אגדה, אך בעיני אלוהים, מה שהוא מחליט לעשות ומבטיח לעשות, אינו דמיוני ולא אגדה, אלא עובדה שאלוהים כבר ראה ושתתגשם בוודאות. האם אתם מבינים זאת? האם העובדות מוכיחות כי צאצאיו של אברהם היו רבים? ועד כמה רבים בדיוק? רבים "ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים", שעליהם דיבר אלוהים? האם הם התפשטו בין כול העמים ועל פני כול האיזורים, לכול מקום בעולם? ומה הגשים את העובדה הזו? האם היא הוגשמה על ידי סמכות דבריו של אלוהים? במשך כמה מאות או אלפי שנים לאחר שנאמרו דברי אלוהים, הם המשיכו להתגשם והיו לעובדות פעם אחר פעם. זהו כוחם של דברי אלוהים וזוהי הוכחה לסמכות אלוהים. כשבראשית ברא אלוהים את כול הדברים, אמר אלוהים יהי אור, והיה אור. הדבר התרחש במהירות רבה, התגשם בזמן קצר מאוד, ולא היה עיכוב בהתגשמותו והתממשותו. השפעות דבריו של אלוהים היו מיידיות. שני המקרים היו הפגנה של סמכות אלוהים, אך כשאלוהים ברך את אברהם, הוא אפשר לאדם לראות צד נוסף במהות סמכותו של אלוהים ואפשר לאדם לראות את ממדי סמכותו של אלוהים, שלא ניתן לאמוד אותם, ויתרה מכך, אפשר לאדם לראות צד אמיתי ומעולה יותר בסמכותו של אלוהים.
לאחר שדברי אלוהים נאמרים, סמכות אלוהים לוקחת פיקוד על הפעולה הזו, והעובדה שהובטחה מפי אלוהים מתחילה בהדרגה להיות למציאות. כתוצאה מכך, מתחילים להתרחש בין כול הדברים שינויים בכול דבר, כפי שעם בוא האביב, הדשא מוריק, הפרחים פורחים, ניצנים בוקעים מן העצים, הציפורים מתחילות לשיר, האווזים שבים, והשדות מלאים בני אדם... עם בוא האביב, כול הדברים מתחדשים וזהו מעשה הנס של הבורא. כשאלוהים מגשים את הבטחותיו, כול הדברים שבשמיים ובארץ מתחדשים ומשתנים בהתאם למחשבותיו של אלוהים – ואין בהם ולו אחד שפטור מכך. כשהתחייבות או הבטחה נאמרת מפי אלוהים, כול הדברים משרתים את הגשמתה ומתומרנים למען הגשמתה, וכול הברואים מתוזמרים ומסודרים תחת ריבונותו של הבורא, ממלאים כול אחד את תפקידו ומשרתים כול אחד את התפקיד המתאים לו. זהו הביטוי של סמכות הבורא. מה אתם רואים בכך? כיצד אתם מכירים את סמכותו של אלוהים? האם יש טווח לסמכותו של אלוהים? האם יש מגבלת זמן? האם ניתן לומר שיש לה גובה מסויים או אורך מסויים? האם ניתן לומר שיש לה גודל או חוזק מסויים? האם ניתן למדוד אותה בעזרת ממדי האדם? סמכותו של אלוהים אינה מבליחה ונעלמת, אינה באה והולכת, ואין איש שיכול למדוד עד כמה גדולה סמכותו בדיוק. אין זה משנה כמה זמן יחלוף, כשאלוהים מברך אדם, ברכה זו תימשך הלאה, והמשכה ישמש עדות לסמכותו של אלוהים, שלא ניתן לאמוד את ממדיה, ויאפשר לאנושות לחזות בהופעתו המחודשת של כוח החיים של הבורא, שלא ניתן לדכאו, פעם אחר פעם. כול הפגנה של סמכותו היא הדגמה מושלמת לדברים הנאמרים מפיו, והיא מודגמת לכול הדברים ולאנושות. זאת ועוד, כול דבר המתגשם בסמכותו הינו מעולה מאין כמוהו וחסר פגמים לחלוטין. ניתן לומר כי מחשבותיו, דבריו, סמכותו וכול הפעולה שהוא מגשים, כולם תמונה יפהפייה מאין כמוה, ושפתה של האנושות אינה מסוגלת לבטא את משמעותה וערכה לברואים. כשאלוהים מבטיח הבטחה לאדם, בין אם זה היכן יחיה או מה יעשה, הרקע שלו לפני או אחרי קבלת ההבטחה או השאלה עד כמה גדולות היו התהפוכות בסביבת חייו – כול זה מוכר לאלוהים ככף ידו. אין זה משנה כמה זמן יחלוף לאחר שנאמרו דברי אלוהים, עבורו הדבר הוא כאילו נאמרו זה עתה. כלומר לאלוהים יש עוצמה וסמכות כזו, שהוא יכול לעקוב אחרי כול הבטחה שהוא מבטיח לאנושות, לשלוט בה ולממשה, ואין זה משנה מהי ההבטחה, אין זה משנה כמה זמן אורכת הגשמתה המלאה, ויתרה מזאת, אין זה משנה כמה רחב ההיקף שהגשמתה משפיעה עליו – לדוגמה, זמן, גיאוגרפיה, גזע וכו' – ההבטחה הזו תתגשם ותמומש, ויתרה מזאת, הגשמתה ומימושה לא ידרשו ממנו כול מאמץ, ולו הקל שבקלים. ומה הדבר מוכיח? כי די בהיקף סמכותו ועוצמתו של אלוהים כדי לשלוט ביקום כולו ובאנושות כולה. אלוהים ברא את האור, אך אין פירוש הדבר שאלוהים מנהל את האור בלבד, או שהוא מנהל את המים בלבד מפני שברא את המים, ושכול יתר הדברים אינם קשורים לאלוהים. האין זו אי-הבנה? אף שברכתו של אלוהים לאברהם התפוגגה בהדרגה מזיכרונו של האדם כעבור כמה מאות שנים, בעיני אלוהים, הבטחה זו נותרה עדיין כשהיתה. היא היתה עדיין בתהליך הגשמתה ולא חדלה להיות מעולם. האדם מעולם לא ידע ולא שמע כיצד הפעיל אלוהים את סמכותו, כיצד תוזמרו וסודרו כול הדברים, וכמה סיפורים נפלאים התרחשו בין כול הדברים שברא אלוהים במשך הזמן הזה, אך כול חלק נפלא מהפגנת סמכותו של אלוהים ומגילוי מעשיו, הועבר הלאה והשתבח בין כול הדברים, כול הדברים הופיעו והעידו על מעשיו הפלאיים של הבורא, וכול סיפור שסופר פעמים רבות על ריבונותו של הבורא על כול הדברים, יוכרז על ידי כול הדברים לעד. הסמכות שבה שולט אלוהים בכול הדברים ועוצמתו של אלוהים, מראים לכול הדברים כי אלוהים נוכח בכול מקום ובכול זמן. כאשר תהיו עדים לנוכחות סמכותו ועוצמתו של אלוהים בכול מקום, תבינו כי אלוהים נוכח בכול מקום ובכול זמן. סמכותו ועוצמתו של אלוהים אינן מוגבלות על ידי זמן, גיאוגרפיה, מרחב, או על ידי אדם, חומר או דבר כלשהו. היקף סמכותו ועוצמתו של אלוהים עולים על דמיונו של האדם. לאדם, הוא בל-ישוער, בל-יתואר, ולעולם לא יהיה ידוע לו במלואו.
יש שאוהבים להסיק ולדמיין, אך עד כמה רחוק יכול דמיונו של האדם להגיע? האם הוא יכול להרחיק לכת מעבר לעולם הזה? האם האדם מסוגל להסיק ולדמיין את אמיתותה ונכונותה של סמכות אלוהים? האם הסקתו ודמיונו של האדם מסוגלים לאפשר לו להשיג ידע על סמכותו של אלוהים? האם הם יכולים לגרום לאדם להבין באמת את סמכותו של אלוהים ולהישמע לה? עובדות מוכיחות כי הסקתו ודמיונו של האדם אינם אלא תוצר של תבונתו ואינם מעניקים כול סיוע או תועלת, ולו הקלים ביותר, להכרת סמכותו של אלוהים על ידי האדם. לאחר שקראו ספרי מדע בדיוני, יש המסוגלים לדמיין את הירח, וכיצד נראים הכוכבים. אולם אין פירוש הדבר שיש לאדם הבנה כלשהי על סמכותו של אלוהים. דמיונו של האדם הוא רק דמיון. על העובדות של הדברים האלה, כלומר על הקשר שלהם לסמכותו של אלוהים, אין לו כל תפיסה. ואם הייתם על הירח, מה בכך? האם זה מראה שיש לכם הבנה רב-ממדית של סמכות אלוהים? האם זה מראה שאתם מסוגלים לדמיין את היקף סמכותו ועוצמתו של אלוהים? כיוון שהסקתו ודמיונו של האדם אינם מסוגלים לאפשר לו להכיר את סמכותו של אלוהים, מה על האדם לעשות? האפשרות הנבונה ביותר תהיה לא להסיק ולא לדמיין, כלומר אסור לאדם להסתמך לעולם על הדמיון ולהיות תלוי בהסקה כשמדובר בהכרת סמכותו של אלוהים. מהו הדבר שברצוני לומר לכם כאן? את הכרת סמכותו של אלוהים, עוצמתו של אלוהים, זהותו של אלוהים עצמו ומהותו של אלוהים, לא ניתן להשיג על ידי הסתמכות על הדמיון. כיוון שאינכם יכולים להסתמך על הדמיון כדי להכיר את סמכות אלוהים, באיזו דרך תוכלו להשיג ידע אמיתי על סמכותו? דרך אכילתם ושתייתם של דברי אלוהים, דרך שיתוף ודרך חוויית דברי אלוהים, יהיו לכם חוויה הדרגתית ואימות של סמכות אלוהים, וכך תרכשו הבנה הדרגתית וידע בשלבים על אודותיה. זוהי הדרך היחידה להשיג את הידע על סמכות אלוהים. אין קיצורי דרך. הבקשה שלא תדמיינו, אינה זהה לאילוצכם לשבת באופן פסיבי ולהמתין להשמדה או לעצירתכם מלעשות דבר כלשהו. לא להשתמש במוחכם כדי לחשוב ולדמיין, פירושו לא להשתמש בלוגיקה כדי להסיק, לא להשתמש בידע כדי לנתח, לא להשתמש במדע כבסיס, אלא להבין, לאמת ולאשר כי לאלוהים שבו אתם מאמינים יש סמכות, ולאשר כי הוא מחזיק בריבונות על גורלכם וכי עוצמתו מוכיחה בכל עת שהוא אלוהים האמיתי עצמו, דרך דברי אלוהים, דרך האמת, דרך כול דבר שאתם פוגשים בחייכם. זוהי הדרך היחידה שבה יכול מישהו להשיג הבנה של אלוהים. יש האומרים כי הם מבקשים למצוא דרך פשוטה להשיג מטרה זו, אך האם ביכולתכם לחשוב על דרך כזו? אני אומר לכם שאין צורך לחשוב: אין דרכים אחרות! הדרך היחידה היא לדעת ולאמת באופן מצפוני ונאמן מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, דרך כול מלה שהוא מבטא וכול דבר שהוא עושה. זוהי הדרך היחידה להכיר את אלוהים. כי מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, וכול דבר הקשור לאלוהים, אינו ריק מתוכן – אלא אמיתי.
עובדת שליטתו וריבונותו של אלוהים על כל הדברים והיצורים החיים מעידה על קיומה האמיתי של סמכות אלוהים
בדומה לנאמר לעיל, מתועדת ברכתו של יהוה אלוהים לאיוב בספר איוב. מה העניק אלוהים לאיוב? "ויהוה ברך את אחרית אויב מראשיתו ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף צמד בקר ואלף אתונות" (איוב מ"ב 12). מנקודת מבטו של האדם, מה היו הדברים האלה שניתנו לאיוב? האם היו נכסים של אדם? האם עם נכסים אלה, היה איוב עשיר מאוד בתקופה ההיא? וכיצד הוא רכש את הנכסים האלה? מה גרם לעושרו? אין צורך לומר שהם הגיעו לבעלותו של איוב תודות לברכתו של אלוהים. לא נדון כאן בשאלה, כיצד ראה איוב נכסים אלה וכיצד התייחס לברכותיו של אלוהים. כשמדובר בברכות אלוהים, כול בני האדם משתוקקים יומם ולילה לברכתו של אלוהים, אך לאדם אין שליטה בכמות הנכסים שהוא יכול לרכוש במהלך חייו או בשאלה אם הוא יכול לקבל ברכות מאלוהים – וזוהי עובדה שאין עליה עוררין! לאלוהים יש סמכות ועוצמה להעניק לאדם כול נכס שהוא, לאפשר לאדם לרכוש כול ברכה, אולם לברכות אלוהים יש עיקרון. איזה מין אנשים מברך אלוהים? את האנשים החביבים עליו, כמובן! אברהם ואיוב בורכו שניהם על ידי אלוהים, אולם הברכות שקיבלו לא היו זהות. אלוהים ברך את אברהם בצאצאים רבים כחול וככוכבים. כשאלוהים ברך את אברהם, הוא גרם לצאצאיו של אדם אחד, לאומה אחת, להיות בעלת עוצמה ולשגשג. כך סמכותו של אלוהים שלטה באנושות, שנשמה את נשימת אפו של אלוהים בין כול הדברים והיצורים החיים. תחת ריבונות סמכותו של אלוהים, שגשגה אנושות זו והתקיימה במהירות ובהיקף, שעליהם החליט אלוהים. באופן ספציפי, יכולת הקיום של אומה זו, קצב התפשטותה ותוחלת חייה, היו כולם חלק מסידוריו של אלוהים והעיקרון של כל זאת התבסס כולו על ההבטחה שהבטיח אלוהים לאברהם. כלומר, יהיו הנסיבות אשר יהיו, הבטחותיו של אלוהים יימשכו ללא הפרעה ויתממשו תחת ההשגחה העליונה של סמכות אלוהים. בהבטחה שהבטיח אלוהים לאברהם, יהיו אשר יהיו התהפוכות בעולם, תהיה אשר תהיה התקופה, יהיו אשר יהיו האסונות שתסבול האנושות, צאצאיו של אברהם לא יעמדו מול סכנת השמדה ואומתם לא תיכחד. אולם ברכתו של אלוהים לאיוב גרמה לו להיות עשיר ביותר. מה שנתן לו אלוהים היה מגוון של יצורים חיים ונושמים, שפרטיהם – מספרם, מהירות התרבותם, שיעורי הישרדותם, כמות השומן שבגופם וכן הלאה – נשלטו אף הם על ידי אלוהים. על אף שליצורים חיים אלה לא היתה היכולת לדבר, גם הם היו חלק מסידוריו של הבורא, ועיקרון סידוריו של אלוהים היה בהתאם לברכה שאלוהים הבטיח לאיוב. על אף שמה שהובטח בברכות שנתן אלוהים לאברהם ולאיוב היה שונה, הסמכות שבה שלט הבורא בכול הדברים והיצורים החיים היתה זהה. כול פרט בסמכותו ובעוצמתו של אלוהים בא לידי ביטוי בהבטחותיו וברכותיו השונות לאברהם ולאיוב, והוא שב ומראה לאנושות כי סמכות אלוהים חורגת הרבה מעבר לדמיונו של האדם. פרטים אלה אומרים לאנושות פעם נוספת, כי אם ברצונה להכיר את סמכותו של אלוהים, ניתן להשיג זאת אך ורק דרך דברי אלוהים ודרך חוויית עבודתו של אלוהים.
סמכותו וריבונותו של אלוהים על כול הדברים, מאפשרות לאדם להבין עובדה: סמכותו של אלוהים אינה מתגלמת רק במילים "ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור, ויאמר אלוהים יהי רקיע ויהי רקיע, ויאמר אלוהים תהי יבשה ותהי יבשה", אלא, יתרה מכך, באופן שבו גרם לאור להימשך, מנע מן הרקיע להיעלם ושמר על היבשה כשהיא נפרדת לעולם מן המים, וכן בפרטי האופן שבו שלט בברואים: אור, רקיע ויבשה, וניהל אותם. מה עוד אתם רואים בברכתו של אלוהים לאנושות? ברור כי לאחר שאלוהים ברך את אברהם ואת איוב, עקבותיו לא נפסקו, כי הוא אך החל להפעיל את סמכותו והתכוון להפוך כול אחת מן המילים שאמר למציאות ולגרום לכל אחד מן הפרטים שעליהם דיבר, להתגשם, וכך בשנים הבאות, המשיך לעשות את כול הדברים שהתכוון. מכיוון שלאלוהים יש סמכות, נדמה אולי לאדם שאלוהים רק מדבר, ואין לו צורך להניף אצבע כדי שכול העניינים והדברים יוגשמו. עליי לומר שמגוחך למדי לדמיין זאת! אם אתם נוקטים השקפה חד-צדדית בלבד על כריתת הברית בין אלוהים לאדם בעזרת מילים, ועל הגשמת כול הדברים על ידי אלוהים בעזרת מילים, ואינכם מסוגלים לראות את העובדות והסימנים השונים לכך שסמכותו של אלוהים מחזיקה בריבונות על קיומם של כול הדברים, הבנתכם על סמכותו של אלוהים ריקנית ומגוחכת! אם האדם מדמיין כך את אלוהים, יש לומר שהידע של האדם על אלוהים מיצה את כול האפשרויות והגיע למבוי סתום, כי האל שהאדם מדמיין אינו אלא מכונה המנפקת פקודות, ולא אלוהים שיש לו סמכות. מה ראיתם בדוגמאות של אברהם ואיוב? האם ראיתם את הצד האמיתי של סמכות אלוהים ועוצמתו? לאחר שאלוהים ברך את אברהם ואיוב, הוא לא נותר במקום שבו היה ולא העביד את שליחיו, בשעה שהוא ממתין לראות מה תהיה התוצאה. ההפך הוא הנכון, מייד לאחר שאלוהים אמר את דבריו, בהנחיית סמכותו של אלוהים, החלו כול הדברים להישמע לפעולה שאלוהים התכוון לעשות, ובני האדם, הדברים והעצמים שנדרשו לו, היו מוכנים. כלומר, מייד לאחר שנאמרו המילים מפי אלוהים, החלה סמכותו של אלוהים לפעול ברחבי הארץ כולה, והוא קבע מהלך שיגשים ויממש את ההבטחות שהבטיח לאברהם ולאיוב, תוך כדי תכנון כול התוכניות וההכנות המתאימות לכול הדברים שהיו דרושים לכול צעד ולכול שלב עיקרי שתכנן לבצע. בעת ההיא, אלוהים לא תמרן רק את שליחיו, אלא את כול הדברים שנבראו על ידו. כלומר ההיקף שבו הופעלה סמכותו של אלוהים לא כלל את השליחים בלבד, אלא יתרה מכך, את כול הדברים שתומרנו כדי להישמע לפעולה שהוא התכוון להגשים. אלה היו הדרכים הספציפיות שבהן הופעלה סמכות אלוהים. אפשר שבדמיונכם יש לאחדים מכם ההבנה הבאה על סמכותו של אלוהים: לאלוהים יש סמכות ולאלוהים יש עוצמה, ולפיכך על אלוהים להישאר רק ברקיע השלישי, או להישאר רק במקום קבוע, ואין לו צורך לבצע פעולה מסויימת כלשהי, ואת כול עבודתו הוא משלים במחשבותיו. אחדים אף עשויים להאמין כי על אף שאלוהים ברך את אברהם, לא היה לו צורך לעשות דבר ודי היה לו רק לומר את דבריו. האם זה אכן מה שקרה? ברור שלא! על אף שאלוהים בעל סמכות ועוצמה, סמכותו הינה אמיתית וממשית, ולא ריקה מתוכן. אמיתותן ומציאותן של סמכות אלוהים ועוצמתו מתגלות ומתגלמות בהדרגה בבריאת כול הדברים על ידו, בשליטתו על כל הדברים ובתהליך שבו הוא מוביל ומנהל את האנושות. כול שיטה, כול נקודת מבט וכול פרט בריבונותו של אלוהים על האנושות ועל כול הדברים, וכול פעולה אשר הגשים, וכן הבנת כול הדברים על ידו – כולם מוכיחים, פשוטו כמשמעו, כי סמכותו ועוצמתו של אלוהים אינן מילים ריקות מתוכן. סמכותו ועוצמתו מתגלות ונחשפות ללא הרף ובכול הדברים. ביטויים וגילויים אלה מעידים על קיומה האמיתי של סמכות אלוהים, כי הוא משתמש בסמכותו ובעוצמתו כדי להמשיך בעבודתו, לצוות על כול הדברים ולשלוט בכול הדברים בכול רגע, ואת עוצמתו וסמכותו לא יכולים להחליף המלאכים או שליחיו של אלוהים. אלוהים החליט אילו ברכות יעניק לאברהם ולאיוב – הדבר היה תלוי בו. על אף ששליחי אלוהים ערכו ביקורים אישיים אצל אברהם ואיוב, מעשיהם היו בהתאם למצוות אלוהים ותחת סמכותו של אלוהים, וגם הם היו תחת ריבונותו של אלוהים. אף שהאדם רואה כיצד שליחיו של אלוהים מבקרים אצל אברהם, ואינו עד לכך שיהוה אלוהים עושה דבר כלשהו באופן אישי בכתבי הקודש, למעשה היחיד שמפעיל באמת עוצמה וסמכות הוא אלוהים עצמו, והדבר אינו סובל כול ספק מצד שום אדם! על אף שראיתם שהמלאכים והשליחים הם בעלי עוצמה רבה ושעשו נסים, או שעשו דברים מסויימים שהוטלו עליהם על ידי אלוהים, מעשיהם אינם אלא למען השלמת מטלתו של אלוהים, ובשום אופן אינם הפגנה של סמכות אלוהים – כי לשום אדם או עצם אין הסמכות של הבורא לברוא את כול הדברים ולשלוט בהם. וכך אין אדם או עצם שיכול להפעיל או להפגין את סמכותו של הבורא.
סמכות הבורא אינה ניתנת לשינוי ואינה ניתנת להפרה
מה ראיתם בשלושת החלקים האלה של כתבי הקודש? האם ראיתם שיש עיקרון שעל פיו מפעיל אלוהים את סמכותו? לדוגמה, אלוהים כרת ברית עם האדם בעזרת הקשת בענן, כאשר מיקם קשת בין העננים כדי לומר לאדם שלעולם לא ישמיד שוב את העולם במבול. האם הקשת בענן שאנשים רואים היום עודנה אותה קשת שנאמרה מפי אלוהים? האם טבעה ומשמעותה השתנו? אין ספק שהתשובה היא לא. אלוהים ביצע פעולה זו תוך הפעלת סמכותו, הברית שכרת עם האדם נמשכת עד היום והמועד שבו הברית הזו תשתנה, תלוי כמובן באלוהים. לאחר שאלוהים אמר "את קשתי נתתי בענן", הוא עמד תמיד בברית הזו, עד עצם היום הזה. מה אתם רואים בכך? אף שאלוהים הינו בעל סמכות ועוצמה, הוא קפדן מאוד ובעל עקרונות במעשיו, ונותר נאמן לדבריו. קפדנותו ועקרונות מעשיו, מראים כי לא ניתן להפר את
דבר אלוהים ולא ניתן להתעלות על סמכותו של אלוהים. על אף שהוא בעל סמכות עליונה, וכול הדברים הם תחת ריבונותו, ועל אף שיש לו העוצמה לשלוט בכול הדברים, אלוהים מעולם לא גרם נזק לתוכניתו ולא הפר אותה, ובכל פעם שבה הוא מפעיל את סמכותו, הדבר נעשה בהתאמה קפדנית לעקרונותיו, מציית בדיוק לדברים שנאמרו מפיו והולך בעקבות הצעדים והמטרות של תוכניתו. אין צורך לומר, שכל הדברים הנשלטים על ידי אלוהים מצייתים אף הם לעקרונות שעל פיהם מופעלת סמכותו של אלוהים, ואין אדם או דבר הפטור מהסדרי סמכותו, והם אף אינם יכולים לשנות את העקרונות שעל פיהם סמכותו מופעלת. בעיני אלוהים, המבורכים זוכים למזל טוב כתוצאה מסמכות אלוהים והמקוללים מקבלים את עונשם בשל סמכותו. תחת ריבונות סמכותו של אלוהים, אין איש או דבר הפטור מהפעלת סמכותו, והם אף אינם יכולים לשנות את העקרונות שעל פיהם סמכותו מופעלת. סמכות הבורא אינה משתנה בעקבות שינויים בגורם כלשהו, ובדומה לכך, העקרונות שעל פיהם מופעלת סמכותו אינם משתנים מכול סיבה שהיא. השמיים והארץ עשויים לעבור תהפוכות גדולות, אך סמכות הבורא לא תשתנה. כול הדברים עשויים להיעלם, אך סמכות הבורא לא תיעלם לעולם. זוהי מהות סמכותו של הבורא, שאינה ניתנת לשינוי ושאינה ניתנת להפרה, וזהו עצם ייחודיותו של הבורא!
