ישוע אדוננו ביצע את עבודת הגאולה בעידן החסד, וכשהוא היה על הצלב, הוא אמר: "נִשלם" לכן מאמינים רבים חושבים שעבודתו של אלוהים להושעת האנושות הסתיימה לגמרי, שישוע אדוננו מחל לנו על כל חטאינו, וכשאדוננו ישוב, אנחנו נילקח היישר אל מלכות השמיים. אולם האנשים מעידן החסד עדיין כבולים לטבעם החוטא, ולכן הם ממשיכים לחטוא ללא הרף ונעשים יותר ויותר מושחתים. בכתבי הקודש נכתב: "הייתם קדשים, כי קדוש אני" (ויקרא י"א 45). אין ספק שעבודתו של ישוע אדוננו הסתכמה רק בעבודת הגאולה, ושהוא לא עשה את עבודת הטיהור המלא של טבעה החוטא של האנושות. מי שרוצה לזכות בישועה מלאה ולהיכנס למלכות השמיים זקוקים לשלב נוסף בעבודתו של אלוהים – את עבודת הישועה המוחלטת.

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"יש לי עוד דברים רבים להגיד לכם, אך אתם לא יכולים לשאת אותם כעת. ואולם לאחר שהוא, שהוא רוח האמת, יבוא, הוא ידריך אתכם אל האמת כולה, משום שהוא לא ידבר מעצמו, אלא יגיד את מה שהוא ישמע, והוא יראה לכם את הבאות" (יוחנן ט"ז 12-13).

"לכן המשיח, אחרי שהוא הועלה פעם אחת כקורבן מנחה כדי לשאת את חטאיהם של רבים, יופיע בשנית ללא חטא בפני אלה שמחפשים אותו לישועה" (עברים ט' 28).

"לכם השמורים בגבורת האל, בזכות אמונה, אל ישועה המוכנה להתגלות בעת קץ" (פטרוס א' א' 5).

"אמן, אמן אני אומר לכם, כל מי שחוטא הוא עבד לחטא. והעבד לא שוכן בבית לעולם; אך הבן שוכן לעולם" (יוחנן ח' 34-35).

"ואם מישהו שומע את דבריי ולא מאמין בהם, אני לא שופט אותו, משום שלא באתי לשפוט את העולם, אלא להושיע את העולם. מי שדוחה אותי ולא מקבל את דבריי, יש מי שישפוט אותו. הדבר שאני אמרתי הוא שישפוט אותו ביום האחרון" (יוחנן י"ב 47-48).

דברי אלוהים רלבנטיים

בעיני האדם, צליבתו של אלוהים חתמה את עבודת ההתגלמות של אלוהים, גאלה את כל האנושות והתירה לו לחטוף את המפתח אל השאול. כולם חושבים שעבודתו של אלוהים הושלמה לחלוטין. למען האמת, בעיני אלוהים, רק חלק קטן מעבודתו הושלם. הוא רק גאל את האנושות. הוא לא כבש את האנושות, וקל וחומר שהוא לא שינה את כיעור השטן באדם. זו הסיבה לכך שאלוהים אומר, "על אף שהתגלמותי כבשר ודם חוותה את חבלי המוות, זו לא הייתה המטרה המלאה של התגלמותי. ישוע הוא בני יקירי, והוא נצלב למעני, אך הוא לא חתם את עבודתי לחלוטין. הוא עשה רק חלק ממנה."

מתוך 'עבודה והיווכחות (6)'

עבודתו של ישוע בזמנו הייתה גאולת האנושות כולה. חטאיהם של כל מאמיניו נסלחו. כל עוד בני האדם האמינו בו, הוא היה גואל אותם; אם בני האדם האמינו בו, הם כבר לא היו חוטאים – הם שוחררו מחטאיהם. זו הייתה משמעותה של ישועה ושל הצדקה על ידי אמונה. אולם נותר בקרב המאמינים חלק מרדני שהתנגד לאלוהים, שעדיין היה צריך להסיר באיטיות. משמעותה של ישועה לא הייתה שהאדם נפל לחלוטין בנחלתו של ישוע, אלא שהאדם לא היה שייך עוד לחטא, שנמחל לו על חטאיו: בהיותם מאמינים, בני האדם לא היו שייכים עוד לחטא.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (2)'

על אף שהאדם נגאל ועל אף שנמחל לו על חטאיו, הדבר נחשב רק לכך שאלוהים לא זוכר את העבירות שהאדם ביצע ולא מתייחס אליו בהתאם לעבירות אלה. אולם אם האדם חי כבשר ודם ואם הוא לא השתחרר מחטא, הוא יכול רק להמשיך לחטוא ולחשוף עד אין קץ את הטבע השטני המושחת. אלה הם החיים שהאדם חי – מעגל אינסופי של חטא ומחילה. רוב בני האדם חוטאים ביום ואז מתוודים בערב. משום שכך, גם אם קורבן החטאת תקף לנצח למען האדם, הוא לא יוכל להושיע את האדם מחטא. עבודת הישועה הושלמה רק עד מחציתה, מכיוון שעדיין יש לאדם טבע מושחת. לדוגמה, כשבני האדם גילו שהם צאצאי מואב, הם ביטאו דברי תלונה, לא חיפשו חיים עוד, והפכו לפסיביים לחלוטין. האין זו הוכחה לכך שהם עדיין לא מסוגלים להישמע לאלוהים תחת ריבונותו? האין זה בדיוק הטבע השטני המושחת שלהם? כשלא עברתם ייסורים, הרמתם את ידיכם גבוה מעל ידיהם של כל האחרים, אפילו מעל ידו של ישוע. וקראתם בקול רם: "להיות בן אהוב של אלוהים! להיות מקורב של אלוהים! אנחנו מעדיפים למות ולא להישמע לשטן! למרוד בשטן הזקן! למרוד בתנין הגדול האדום כאש! מי ייתן והתנין הגדול האדום כאש ייאבד לגמרי את שלטונו! מי ייתן ואלוהים ישלים אותנו!" הקריאות שלכם היו רמות מאלה של כל האחרים. אך אז הגיעו זמני הייסורים, ושוב התגלה הטבע המושחת של בני האדם. אז, שככו הקריאות שלהם, והם איבדו את הנחישות שלהם. זו השחיתות של האדם. הוא עמוק יותר מחטא, מכיוון שהשטן שתל אותו, ומפני שהוא מושרש עמוק בתוך האדם. לא קל לאדם לפתח מודעות לחטאיו. האדם לא מסוגל לזהות את האופי שמושרש בו עמוקות. רק באמצעות השיפוט של דבר האל, ניתן להשיג תוצאות כאלה. רק כך ניתן לשנות את האדם בהדרגה מהשלב הזה ואילך.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)'

חוטאים כמותכם, שזה עתה נגאלו ושלא השתנו ושאלוהים לא הפך למושלמים – האם תוכל להיות כלבבו של אלוהים? אתם, שעדיין יש לכם הזהות הישנה שלכם – נכון שישוע הושיע אתכם, ושאתם לא נחשבים לחוטאים בזכות ישועתו של אלוהים, אך זה לא מוכיח שאין בכם חטא וטומאה. איך ייתכן שתהיו קדושים אם לא השתניתם? בתוככם, אתם רדופי טומאה, אנוכיים ונבזים, אך אתם מבקשים בכל זאת לרדת יחד עם ישוע – "הייתם מתים"! החמצתם שלב באמונתכם באלוהים: רק נגאלתם, אך לא השתניתם. כדי שתהיו כלבבו של אלוהים, על אלוהים לעשות בכם באופן אישי את עבודת השינוי והטיהור. אם רק נגאלתם, לא תהיו מסוגלים להשיג קדושה. כך, לא תהיו זכאים לקחת חלק בברכותיו הטובות של אלוהים. זאת מכיוון שהחמצתם שלב בעבודתו של אלוהים לניהול האדם – שלב עיקרי בשינוי ובהבאה לידי שלמות. לכן, בהיותכם חוטאים שזה עתה נגאלו, אתם לא מסוגלים לרשת ישירות את הירושה של אלוהים.

מתוך 'בנוגע לתארים וזהות'