פסוקים רלוונטיים מכתבי הקודש

"הַמַּאֲמִין וְנִטְבָּל יִוָּשַׁע, וּמִי שֶׁלֹּא יַאֲמִין ביֶאְשַׁם" (מרקוס ט"ז 16).

"כִּי זֶה דָּמִי, אדַּם בהַבְּרִית [הַחֲדָשָׁה] הַנִּשְׁפָּךְ בְּעַד רַבִּים גלִסְלִיחַת חֲטָאִים" (מתי כ"ו 28).

"קדושה, שבלעדיה איש לא יראה את האדון" (עברים י"ב 14).

"הייתם קדשים, כי קדוש אני" (ויקרא י"א 45).

"לא כל מי שאומר לי 'אדוני, אדוני' ייכנס למלכות שמיים, אלא רק מי שיעשה את רצון אבי שבשמיים" (מתי ז' 21).

"הם אלה שהולכים אחרי השה לכל אשר ילך. אלה נפדו מבני האדם כביכורים לאלוהים ולשה. ובפיהם לא הייתה מרמה, מפני שהם ללא דופי לפני כס מלכותו של אלוהים" (ההתגלות י"ד 4-5).

האל הכול יכול אומר:

עבודתו של ישוע בזמנו הייתה גאולת האנושות כולה. חטאיהם של כל מאמיניו נסלחו. כל עוד בני האדם האמינו בו, הוא היה גואל אותם; אם בני האדם האמינו בו, הם כבר לא היו חוטאים – הם שוחררו מחטאיהם. זו הייתה משמעותה של ישועה ושל הצדקה על ידי אמונה. אולם נותר בקרב המאמינים חלק מרדני שהתנגד לאלוהים, שעדיין היה צריך להסיר באיטיות. משמעותה של ישועה לא הייתה שהאדם נפל לחלוטין בנחלתו של ישוע, אלא שהאדם לא היה שייך עוד לחטא, שנמחל לו על חטאיו: בהיותם מאמינים, בני האדם לא היו שייכים עוד לחטא.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (2)'

חוטאים כמותכם, שזה עתה נגאלו ושלא השתנו ושאלוהים לא הפך למושלמים – האם תוכל להיות כלבבו של אלוהים? אתם, שעדיין יש לכם הזהות הישנה שלכם – נכון שישוע הושיע אתכם, ושאתם לא נחשבים לחוטאים בזכות ישועתו של אלוהים, אך זה לא מוכיח שאין בכם חטא וטומאה. איך ייתכן שתהיו קדושים אם לא השתניתם? בתוככם, אתם רדופי טומאה, אנוכיים ונבזים, אך אתם מבקשים בכל זאת לרדת יחד עם ישוע – "הייתם מתים"! החמצתם שלב באמונתכם באלוהים: רק נגאלתם, אך לא השתניתם. כדי שתהיו כלבבו של אלוהים, על אלוהים לעשות בכם באופן אישי את עבודת השינוי והטיהור. אם רק נגאלתם, לא תהיו מסוגלים להשיג קדושה. כך, לא תהיו זכאים לקחת חלק בברכותיו הטובות של אלוהים. זאת מכיוון שהחמצתם שלב בעבודתו של אלוהים לניהול האדם – שלב עיקרי בשינוי ובהבאה לידי שלמות. לכן, בהיותכם חוטאים שזה עתה נגאלו, אתם לא מסוגלים לרשת ישירות את הירושה של אלוהים.

מתוך 'בנוגע לתארים וזהות'

על אף שהאדם נגאל ועל אף שנמחל לו על חטאיו, הדבר נחשב רק לכך שאלוהים לא זוכר את העבירות שהאדם ביצע ולא מתייחס אליו בהתאם לעבירות אלה. אולם אם האדם חי כבשר ודם ואם הוא לא השתחרר מחטא, הוא יכול רק להמשיך לחטוא ולחשוף עד אין קץ את הטבע השטני המושחת. אלה הם החיים שהאדם חי – מעגל אינסופי של חטא ומחילה. רוב בני האדם חוטאים ביום ואז מתוודים בערב. משום שכך, גם אם קורבן החטאת תקף לנצח למען האדם, הוא לא יוכל להושיע את האדם מחטא. עבודת הישועה הושלמה רק עד מחציתה, מכיוון שעדיין יש לאדם טבע מושחת. ... זו השחיתות של האדם. הוא עמוק יותר מחטא, מכיוון שהשטן שתל אותו, ומפני שהוא מושרש עמוק בתוך האדם. לא קל לאדם לפתח מודעות לחטאיו. האדם לא מסוגל לזהות את האופי שמושרש בו עמוקות. רק באמצעות השיפוט של דבר האל, ניתן להשיג תוצאות כאלה. רק כך ניתן לשנות את האדם בהדרגה מהשלב הזה ואילך.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)'

זאת מכיוון שבעידן החסד, השדים הסתלקו מהאדם עם הנחת הידיים והתפילה, אך הטבע המושחת שבתוך האדם נותר כשהיה. האדם נרפא מחוליו ונמחל לו על חטאיו, אך העבודה המדויקת של הרחקת הטבע השטני המושחת מתוך האדם, האדם זכה בישועה ונמחל לו על חטאיו רק בזכות אמונתו, אך אופיו החוטא של האדם לא נלקח ממנו ועדיין נותר בו. חטאי האדם זכו למחילה באמצעות אלוהים בהתגלמותו, אך אין פירוש הדבר שהאדם נקי מחטא. ניתן היה למחול לאדם על חטאיו באמצעות קורבן החטאת, אך האדם לא הצליח לפתור את הבעיה כיצד יוכל שלא לחטוא עוד וכיצד ניתן לסלק לחלוטין את אופיו החוטא ולשנות אותו מהיסוד. ... כשישוע עשה את עבודתו, הידע של האדם לגביו היה עדיין מעורפל ולא ברור. האדם האמין תמיד שהוא בן דוִד והכריז עליו כנביא גדול והאדון המיטיב שגאל את האדם מחטאיו. היו כאלה שנרפאו על סמך אמונה כשהם רק נגעו בשולי בגדו. העיוורים הצליחו לראות, ואפילו המתים היו יכולים לשוב לחיים. אולם האדם לא יכול היה לגלות את הטבע השטני המושחת המושרש עמוק בתוכו והוא לא ידע איך לסלקו. האדם זכה לחסד רב, כגון שלווה ואושר של הבשר והדם, ברכה לכל המשפחה על סמך אמונתו של אחד מבניה, ריפוי מחלות וכו'. היתר היו מעשיו הטובים של האדם ומראהו ירא השמיים. אם האדם יכול היה לחיות על סמך זאת, הוא נחשב למאמין טוב. רק מאמינים כאלה יכולים היו להיכנס לשמיים לאחר מותם, ופירוש הדבר היא שהם זכו בישועה. אולם במהלך חייהם, הם לא הבינו כלל את דרך החיים. הם רק חטאו ואחר כך התוודו, במעגל תמידי ללא שום נתיב לעבר שינוי טבעם. כזה היה מצבו של האדם בעידן החסד. האם האדם זכה לישועה מלאה? לא! לפיכך, לאחר שהשלב הזה הושלם, נותרה עדיין עבודת השיפוט והייסורים. השלב הזה מטהר את האדם באמצעות דבר האל כדי להעניק לו נתיב לצעוד בו. השלב הזה לא היה נושא פרי ולא היה בעל משמעות אילו המשיך בגירוש שדים, מפני שאופיו החוטא של האדם לא היה מסולק, והאדם היה מסתפק במחילה על חטאים בלבד. באמצעות קורבן החטאת, נמחל לאדם על חטאיו, משום שעבודת הצליבה כבר באה לקצה ואלוהים גבר על השטן. אולם טבעו המושחת של האדם נותר עדיין בתוכו, והאדם יכול עדיין לחטוא ולהתנגד לאלוהים. אלוהים לא זכה באנושות. לכן, בשלב העבודה הזה, אלוהים משתמש בדברו כדי לחשוף את טבעו השטני של האדם ומבקש מהאדם לנהוג בהתאם לנתיב הנכון.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)'

בשרו ודמו של האדם שייכים לשטן, הם מלאים בטבע מרדני, והם מזוהמים באופן מצער – הם טמאים. בני האדם חושקים מדי בהנאת הבשר והדם, יש יותר מדי התגשמויות של הבשר והדם, ולכן אלוהים מתעב את הבשר והדם במידה מסוימת. כשבני האדם משאירים מאחור את הדברים המטונפים והמושחתים של השטן, הם זוכים בישועתו של אלוהים. אולם אם הם עדיין לא מסוגלים להשיל מעליהם את הטינופת ואת השחיתות, הם עדיין יהיו בתחומו של השטן. המזימות, המרמה והעיוות של בני האדם נובעים כולם מהשטן. בכך שאלוהים מושיע אתכם, הוא מפריד אתכם מהדברים האלה. עבודתו של אלוהים לא יכולה להיות שגויה, והיא נועדה להושיע את בני האדם מהחושך. כשתאמינו במידה מסוימת, כשתוכלו להשיל מעליכם את השחיתות של הבשר והדם וכשהשחיתות הזו כבר לא תכבול אתכם, האם לא תזכו בישועה? כשאתם חיים בתחומו של השטן, אתם לא מסוגלים לבטא את אלוהים, אתם מטונפים ולא תקבלו את ירושתו של אלוהים. ברגע שתתנקו ותהפכו למושלמים, תהיו קדושים, ותהיו רגילים, ואלוהים יברך אתכם ויתענג בכם.

מתוך 'נוהג (2)'

אילו יכול היה אדם להיווכח באמת במציאות דברי אלוהים מתוך העניינים והדברים שהוא דורש, היה זה אדם שאלוהים הביא לידי שלמות. ניתן לומר שעבודתו ודבריו של אלוהים היו יעילים לגמרי עבור אדם זה, כי דברי אלוהים הפכו לחייו, הוא זכה באמת ויכול היה לחיות בהתאם לדברי אלוהים. לאחר מכן אופי בשרו, כלומר יסוד קיומו המקורי, היה מתערער ומתמוטט. לאחר שדברי אלוהים נעשים לחייו של אדם, הוא הופך לאדם חדש. דברי אלוהים הופכים לחייו. חזון עבודתו של אלוהים, דרישותיו מהאדם, גילוי האדם על ידו ואמות המידה לחיי אמת שאלוהים דורש מן האדם להשיג, נעשים לחייו – הוא חי בהתאם לדברים אלה ואמיתות אלה, והאדם הזה הובא לידי שלמות על ידי דברי אלוהים. הוא חווה לידה מחדש ונעשה לאדם חדש באמצעות דבריו.

מתוך 'כיצד ללכת בדרכיו של פטרוס'

הקרב בשטן נועד למעשה לישועת האנושות, ומשום שהעבודה של ישועת האנושות היא לא דבר שאפשר להשלים בשלב אחד, הקרב בשטן גם הוא מחולק לשלבים ולתקופות, והמלחמה ניטשת בשטן בהתאם לצרכיו של האדם ולמידה שבה השטן השחית אותו. ... אולם האמת הפנימית של כלל עבודת הקרב בשטן היא שתוצאותיה מושגות באמצעות הרעפת חסד על האדם, ובאמצעות ההפיכה לקורבן החטאת של האדם, כיבוש האדם והפיכת האדם למושלם. לאמיתו של דבר, הקרב בשטן אין פירושו התחמשות כנגד השטן, אלא ישועת האדם, הכנת חייו של האדם ושינוי טבעו של האדם כך שהוא יוכל לשאת עדות על אלוהים. כך השטן יובס. השטן יובס באמצעות שינוי טבעו המושחת של האדם. לאחר שהשטן יובס, כלומר לאחר שהאדם זכה בישועה מלאה, השטן המבויש יהיה כבול לחלוטין, וכך, האדם יזכה בישועה מלאה. על כן, מהות הישועה של האדם היא הקרב בשטן, והמלחמה בשטן משתקפת בראש ובראשונה בישועת האדם. השלב של אחרית הימים, שבו האדם ייכבש, הוא השלב האחרון של הקרב בשטן וגם השלב האחרון בעבודת הישועה המלאה של האדם מתחומו של השטן. המשמעות הפנימית של כיבוש האדם היא להשיב לבורא לאחר כיבושו את התגלמות השטן, הלא היא האדם שהשטן השחית. כך הוא ייטוש את השטן ויחזור לאלוהים באופן מלא. כך, האדם יזכה בישועה מלאה.

מתוך 'שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא'

סרטונים קשורים: כיצד להבחין בין היוושעות לבין ישועה אמיתית