"יָבֹא אלֹהינו, ואל-יֶחֱרַשׁ: אש-לפניו תֹּאכֵל; וסביביו, נשערה מאד. יקרא אל-הַשָּׁמַיִם מעל; ואל-הארץ, לָדִין עַמּוֹ. אִספו-לי חסידי – כֹּרְתֵי בריתי עֲלֵי-זָבַח. וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ: כי-אלֹהים, שֹׁפֵט הוא סלה. שִׁמְעָה עַמִּי, וַאֲדַבֵּרָה – ישראל, וְאָעִידָה בָּךְ: אלֹהים אלֹהיך אנֹכי" (תהילים נ' 3-7). "נְהר די-נור, נָגֵד וְנָפֵק מן- קֳדָמוֹהִי, אלף אלפים (אַלְפִין) יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ, וְרִבּוֹ רבון (רִבְבָן) קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן; דִּינָא יְתִב, וְסִפְרִין פְּתִיחוּ" (דניאל ז' 10). "הוֹדִינוּ לְּךָ, אלֹהים – הוֹדִינוּ, וקרוב שְׁמֶךָ; סִפְּרוּ, נִפְלְאוֹתֶיךָ" (תהילים ע"ה 2). "לפני יהוה, כי בא-- כי בא, לשפט הארץ: ישפט-תבל בצדק; ועמים, באמונתו" (תהילים צ"ו 13). "האויב, תַּמּוּ חרבות – לָנֶצַח; וערים נָתַשְׁתָּ – אבד זִכְרָם הֵמָּה. ויהוה, לעולם יֵשֵׁב; כּוֹנֵן לַמשפט כסאו" (תהיל ... Read more »